ראיתי אותך כשהלכת.
ראיתי אותי אובד במרחק,
היה מבט קשה בעיניי

וזעם.
לא. לא נמלטתי מאף אחד
טבוע באהבה

זעמתי, זעמתי על מות האור,
על גאוות השמש
והירח המאסף במנוסת הכוכבים.

מה פתאום? אינני
מכחיש את התועלת שקיבלתי.
אני מודה.

אני כופר---
אני מודה---
זכות השתיקה! אני שומר על זכות השתיקה.

כן. כרגע הזעם חזק מאוד. את
לא מועילה מרחוק
אבל יפה, יפה כל כך.

שיר זה קיבלתי מיהודה אריה לאחר שכבר עזבתי את הישיבה,
היתה זו גם הפעם האחרונה ששוחחתי איתו באמת. אחרי זה המרחק
והפער היו גדולים מדי.
י.ש.