|
איך תדעו היכן היא מסתתרת
מאחוריכם היא תתגנב
והנה היא עוזבת
לוקחת שאיפה אחרונה מאוויר ההרים הטרי
והנה היא איננה
הלכה למקום אחר.
איך תדעו לחפש אותה אם לא תוכלו לתאר אותה
עוברים ושבים שואלים אותם השאלות
איך היא נראתה, מה צבע עיניה היה
ואתה שותק
אינך יכול לענות.
האוויר מסתחרר סביבך במערבולת בלי סוף
אתה מנסה להיזכר איך פניה נראו
אך אתה רק נזכר במגעה הרך
ובקול צחוקה
וזה מדהים איך היופי לא היה חשוב פתאום
בזיכרונך אתה נזכר רק במבט.
נעלמה היא ביום קיץ חמים
ואתה הולך ושוכח
איך נראתה הילדה הנהדרת
ואיך הצליחה לברוח
קשרת אותה בקשרי אהבה
שניתקו בלי שוב
אתה זוכר את מגעה
אך צבע עיניה כבר לא ישוב.
תשכח אותה
צא שוב להרים
הזמן יחלוף והיא תחזור
מנסה לקבל עוד שאיפה
של אוויר הרים טרי. |
|
|
אני לא רוצה
להגיע לאלמוות
דרך העבודה שלי.
אני רוצה לעשות
את זה על ידי לא
למות.
וודי אלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.