New Stage - Go To Main Page


עמדתי מול הארובות הללו,
שפעם עבדו במשך יממה,
מהרהרת לעצמי וחושבת
שפעם בטח עמד שם מישהו במקומי
בוודאי שלא מת,
הרי יכל הוא לעמוד
ולנשום את האוויר הקר,
ולראות.
אך בוודאי שלא חי,
לא חי את חייו הישנים,
החיים הנורמליים הללו...

שאלתי את עצמי האם הוא כבר ידע,
ידע את שמתרחש בארובות הללו,
שעובדות יממות רצופות
ללא הפסקה
ושורפות אותם,
שורפות עד לאפר.

עמדתי מול הארובות,
כמו האיש שבוודאי לא מת,
כי עמדתי שם בכוחות עצמי,
כי נשמתי כמוהו את האוויר הקר,
וכי ראיתי. ראיתי והזדעזעתי.
ומצד שני הרגשתי כמוהו,
בקושי חיה, בוודאי שלא חיה,
בעמק העצב הזה, השנאה,
ובין רגע לרגע התחלתי לקלוט,
את מעשיי האימה שהיו שם.
ממש כמו האיש שבוודאי לא מת,
ושבוודאי לא חי...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/4/07 20:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קארין סירץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה