יהודה בן-אל / באופק מבטך |
באופק מבטך
ובענייך הבוהות
נראית הפרדה
שתבוא.
רוצה ללחוש לך
לכתוב על מצחך
שיר.
עליי להרים מפרש
להפליג לצבוע אוקיינוס
בתכלת.
לנדוד לחפש צלילים
שינגנו לי את
המחר.
למצוא הארה
לכתוב ספר
שירה.
כי בבוא היום
ששמש שוב
תפרח.
אהיה לך
לעד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|