יהודה בן-אל / אור אל |
הופיעה לי ילדתי
נ ו ר י ה
אור אל נתתי שמה
קטנה הייתה
לפני זמנה נולדה התינוקת
לחבק לנשק את בתי
חפץ לבי
ידיי מלטפות את זכוכית
התיבה
מרחק לחישה הילדה שנולדה
ולא יכול לגעת
ולא יכול לחבק
ולא יכול לנשק
ולא יודע במה
דמעה זכה לנגב
היא עם עיניה הגדולות
וגופה הזעיר מבקשת
חיים
מביטה בי מעבר לזכוכית
לא מודעת לקיומה
לא יודעת עדיין
אושר היא לי ואבא אני לה
מסע בזמן 24 שנות צבע
צליל וגיל גם ים של
אהבה
גדלה יפתה הנערה
ויודעת לנצח
היא לי בת
אור אל
ואני לה אב
בזמן מטייל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|