|
אהובי כאביי חיוכיי
הפיג מכאוביך
פתחי זרועות
אמצי לב אחר
ששש איש אהוב
ואצא עמך מדי יום
בזוהר האחר
לשוח בגן הנוצר תחת כפות רגלינו
בעודנו פוסעים במדבר אין קץ
מוכר אפרורי
כל כך מוכר ובלתי נראה
הגן יוצא מפיך
ומזרועותיך המקיפות את גבי המשתנה
הדן היוצא מהמעי
מתפוגג מתחלף לו לפרי מביא ימים
ראשנו יוצר הגן ועציו וכל יצוריו
מסביב לציר הפנימי שלך ושלי |
|
|
איך שלא תסתכלי
על זה,
אנחנו מתרחקים!
אמא אדמה, בשיר
פרידה מהיקום
האין סופי
שמתרחב לו כל
שנייה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.