יושב באולם תיאטרון אחרי הופעה,
חושב על כל מה שעובר עלי, כל מה שהיה.
עובר בין סצנה לסצנה עד התמונה הבאה
מחכה שתבואי - עלי לבמה.

איך תמיד אני המלך
על הבמה שופך הכל.
ויורד המסך, והקהל הלך,
והמלך כבר לא כל-יכול.
ויורד המסך והקהל הלך והמלך כבר לא כל-כך גדול.

המחזה כבר כתוב, אצלי הכל כבר מוכן.
רק חסרה דמות אחת - את תשתלבי מצויין.
כן חסרה שחקנית, התפקיד רציני.
צאי לי מתוך החלום - בואי שחקי איתי.

איך תמיד אני המלך
על הבמה שופך הכל.
ויורד המסך, והקהל הלך,
והמלך כבר לא כל-יכול.
ויורד המסך והקהל הלך והמלך כבר לא כל-כך גדול.

נה נה נה נה נה נה נה...

איך תמיד אני המלך
על הבמה נותן הכל.
ויורד המסך, והקהל הלך,
והמלך כבר לא כל-יכול.
ויורד המסך והקהל ברח והמלך כבר לא כל-כך גדול.

זהו שיר הנושא מה'אלבום - בדרך' שלנו.

האמת שאיך שכנתב השיר האדיר הזה הוא סיפור די מצחיק
גולן (Gol) בא אלי (Open) עם איזה משהו שהוא כתב באיזה לילה
שהוא לא ממש ישן בו כי הרגיש צורך לכתוב משהו. אז הוא בא אלי
ונתן לי לקרוא את זה. היה לו ערך סנטימנטלי גבוה לדבר. הוא אמר
תיקח את זה ותעשה את הקסם שלך. אז קראתי ואמרתי:" אפשר לעשות
משהו עם השורה הזו", ומייד קיבצ'צ'תי את הדף, לקחתי אחר
והתחלנו מהתחלה

...כשגולן מספר את זה זה ממש מצחיק. הוא הבן-אדם הכי מצחיק
שקיים!