בנימין וולמן / אחרי חצות |
מתחילות לנוע
בתנועות שפתיים שהופכות לנשימה
כדבר חי
בועט
אני מדמה לשמוע מפיהן
צעקה.
ואני לא למדתי את שפת הסימנים
בזמן
עכשיו אני מסיט מבטי מן הליל
עד שעון הקיר שמורה על
חצות ודקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|