בלי יום אחד של שקט
כבר שנים היא נאבקת
ללא קול בוכה זועקת
מכאבי תופת נאנקת
המחשבות טורפות מנוחתה
ומאמינה שמתקרב יום מותה.

הולכים ואוזלים הכוחות בנפשה
את עבודות הבית מזמן נטשה
ייסורי המצפון מייסרים כליותיה
על כי הזניחה גם את בנותיה
והבעל היקר מה יהיה עליו
היוכל לתפקד כאם וגם כאב.

תשישות מוחלטת ועייפות תמידית
ותחושת חוסר אונים נוראית
מביטה בראי ועל פניו הכל מושלם
אך תוככי גופה מלחמת עולם
השערות היחידות נותרו רק בריסים
נפשה חזקה אך לבה נשבר לרסיסים.

בכוחות על את עצמה מטפחת
מבקשת להיות יפה למרות הקרחת
מקווה שימשיך לאהוב ולא לרחם
שאהבתו תישאר כמו בימים ההם
בימים שהבריאות לא הייתה מותרות
ימים בהם לא היו הבחילות וההקאות.

כל החסכונות נפדו בבית המרקחת
על תרופות שירדו לטמיון ולשחת
האויב מבפנים מכיר היטב את המערכות
ומנצח כל הזמן בכל הקרבות
מתבונתו של האדם כבר נואשת
אולי עזרתו של אלוהים מתבקשת
אלי הגדול אינך חושב שהגיע הזמן
ולו פעם אחת שתנצח את הש(ר)טן .

שוב הפסדת בקרב אלוהים כל יכול
הסרטן שוב ניצח אותך בגדול
איך תוכל להביט בעיניהן של גל ואור
כשבגיל כה צעיר כיבית להן את האור.

              יהי זיכרך ברוך מלאכית - תשמרי לנו מקום טוב
באמצע לכשנצטרף אלייך.

בין יום הזיכרון לקדושי השואה לבין יום הזיכרון לגיבורי צהל
נפטרה היום אורנה ממחלה קשה. 07419