היה היה דג גדול
והיה גם דג קטן.
והדג הגדול,
לימד את הדג הקטן.
והדג הקטן העריץ
את הדג הגדול.
שניהם היו דגים
דגים היו
שניהם.
ובכל זאת,
קרה מקרה:
הדג הקטן נשרט,
שריטה מכאיבה.
הדג הקטן, קטן היה
ולכן כמובן מאליו, בכה.
ולשמחתו,
היה דג גדול.
שיקשיב
וישמע
ויעוץ לו עצה נכונה
טוב היה,
שהיה דג גדול.
וכשהגיע הרגע,
כמו בכל סיפור אגדה מכשילה,
שהגיבור -
במקרה הזה הוא הדג הגדול,
הופך לרגע, ללא כל כך גדול.
הדג הגדול צריך לבכות,
מועקה עליו מכבידה
מאיימת שמא יטבע.
כואב לו מאוד לדג הגדול
ולמי, למי,
בכה הדג הגדול?
לא בכה.
הלא הוא דג גדול.
ודגים גדולים
לא בוכים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.