[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שני-אינס עוז
/
שורה-שורה

לחיות בצל של חורבן, ללא צלילים מכוונים, ללא סימפטיה קרירה
ברוח מערבית ביום שבת.
איך שפעם צלילים רכים היו עושים דגדוג כזה קטן בגרון, שכמעט
גורם לך להשתעל.
וכחכוח קטן שמעקצץ ולוחץ, קוצב לב שמחמם כבר את מה שאין, לנסות
להמשיך להשתהות כי עוד קצת ובפנים הוא מחולק תאים תאים מלאים
אבק אפור שמעלה זכרונות בכל שאיפה.
וכמה שיותר להספיק בנשימה עכורה אחת, פעם אחר פעם מתנוססת כמו
מגיפה שאוהבת לרמוס.
זה כבר כל כך לא משנה מה יהיה ההמשך או סיום העלילה, אתה תמשיך
לבהות בקיר הלבן שזקוק לניקוי יסודי והתהיות יעלו,
ואני אגרד קליפות שמעלות ריח רקוב בתיק שחור אחד עם רוכסן
כסוף. אני אחתוך עד הבשר, עד שאגיע לקצה של חוט זהב.
וכשאגע בו ייעלמו הצלקות הכהות מעורי הפצוע וכאבים שחרוטים
באלפי שניות של זמן יבריקו מתחת לאור החמים של השמש, קצת אחרי
נובמבר.
פרפרים יבכו בלילות, וצרצרים יגוועו ביום. תחבושות ירכנו סביבי
כמכתרים את הנובל. ואנחנו, נפולים, נאבד עד שהשחר יפציע
לחוטאים.
ובבית הדין של צדק מעל דוכן גדול ואחרי דפיקת פטיש רועמת הם
ישלמו על כל המעשים שצמררו את השכנים שלך מלמטה,
זוג של אדישות מהלכת על שתיים.
וזוהר ארגוב בליל יום השואה זה לא דבר סימפטי במיוחד כשזה נוגע
לאמון שנרמס, ללא הבדל דת, גזע ומין. ובנפרד.
אפילו אם מנסים בכוח לגרש רגשות אשם שחודרים עמוק לבטן
מתייסרת, נוחלים כישלון גמור שבעיקר מצליח לטאטא את עצמו מרצפה
מטונפת בדם של אנשים חפים מפשע.
אומרים שהיובש ממטיר את חסרונותיו על התנועה הגשמית שלנו ואני
דווקא מאמינה שהים התיכון הוא מאונך לנפש ועמוק לאנשים
רדודים.
וגם אם אנסה להטביע בתוכו את כל מה שצורם לי, אמצא את עצמי
מתכרבלת בפינה קטנה של חדר חשוך עם סורגים.
כשאני מנסה ללכת על המים אני רואה את עצמי בחיוכים
סוריאליסטים, בהשתקפות נצנוץ כוכבים דועכים ודיבורי אמת של
זכרונות מהשמש.
אך השמש בעצמה נטשה אותי בלילות, כשקרירות מתמשכת חדרה לשד
עצמותיי ושיתקה את פלג גופי התחתון ונותרתי בוכיה מתחת לשמיכה
דקה.
וסוף לתמימות.
אם אפשר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הקהל יודע מה
טוב לו, ועובדה
שהקהל אוהב
אותי. אני ללא
ספק השחקן הכי
פופולרי
בישראל.



מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו"


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/07 10:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני-אינס עוז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה