[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אמרו לך שהיא עוד תהרוג אותך, אתה לא הקשבת, אמרו לך שהיא
תגרום לך להשתגע, אבל לא התייחסת, טענת שאתה אוהב אותה, שהיא
כל חייך שבלעדיה אין לך כלום.
אתה עולה המטוס, עוזב את הארץ המקוללת הזו וטס רחוק, עשרות
אלפי קילומטרים יפרידו בינך לבינה, בן גוריון נראה דווקא לא רע
בחושך.
אתה בעיר הגדולה, מוצא לעצמך פינה שקטה, בית לא גדול, שכונה
טובה, כאן יהיה לך טוב להתחיל מחדש.
אתה מוצא עבודה, קרוב לבית, כל כך שקט כאן.
בלילות אתה לא ישן, לפחות לא בהתחלה, אתה חולם שאתה שם איתה,
שהיא פה איתך, אתה מזיע אתה בוכה.
מדי ערב אתה יושב לכתוב עוד פרק לספר, המו"ל אמר שאם לא יהיה
לך משהו בקרוב, תשאר לך רק העבודה ההיא שמצאת.
הספר מוכן, אתה אורז אותו בחבילה, מדביק בול ושולח לארץ
המקוללת. אתה רוצה לחזור לשם יחד עם המעטפה.
כל כך הרבה אנשים מסתובבים לידך, מרגיעים אותך, מישהו שם עליך
חלוק, מישהו אחר משכיב אותך בכוח על אלונקה.
אתה רץ במעגלים, הידיים שלך קשורות, אתה לא תצא מכאן לפחות עוד
כמה שנים.
נכון, היא לא הרגה אותך, אבל היא גרמה לך להשתגע.
אגב הספר שלך הפך להצלחה גדולה.

18.04.07







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שניצל הוא
עופיום
להמונים!


צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/6/07 11:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלכסנדר גילנסון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה