בלילות אני מלחין מנגינות למקצב נשימותיך
מתמסר כליל ונטרף בניחוח ריחך
וראשי מתברג למפתח הלב
וטובע עמוק בחזה הבוער

תן לי רק ללקק קצה שיפול קרמל סודי בבטן
תן למצוץ עד תום את רכות השפה התחתונה
תן לרעוד מן החום הגלום בידיך
ולחשוף את השד הבוער בעיניך

כשאתה מלטף וקורא בי כמו כתב ברייל
איך גופי מתלהט, דם זורם בעורקיי
וכובש וחושף, ערפילים בתחושותיי
עד בוא אור יום

מקנא במזלג החבוק במקלט אצבעותיך
לו הייתי הכובע ההוא שעטף את שיערך
או מיתר בגרונך הרועד לצליליך
ונובע ממך וזורם רק אליך

כשאתה מלטף... X2