[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה רובי
/
החזה שלה

הכול נמצא בחזה שלה, שם היא אוגרת הכול. שם הכול מתחיל ושם
הכול נגמר.
כשהוא רואה אותה לראשונה, חולף עם עיניו על עיניה, אולי גם על
שפתיה. במהרה עיניו נוחתות על שדיה, על האיבר החשוב ביותר בגוף
האדם (או נכון יותר, בגוף המין היפה). הוא חושב שהיא איננה
מבחינה, שנים של אימון על המבט החולף, הדרך-אגבי, הביאו אותו
כמעט לשלמות, שכל בנות המין הרגיש יחשבו שהוא גבר תמים. אך היא
מבחינה. אצלו, כמו אצל כל בני המין החזק, ברגע שקיבל מידע
מדויק: גודל, מידה, היקף, קשיחות, צבע, זקירות; משתנה הבעתו
למבט מפגר, שברגע זה יחתום את מידת הכימיה ביניהם והאם יחתור
למגע או שיאמר שלום מנומס ויעבור לבאה בתור.

אבל אצלה תמיד ממשיכים. כי מה שהוא ראה בחזה שלה היה זוג
השדיים עליהם הוא חולם מאז גילה אושר אמתי מהו (כמו אצל כל בני
המין השטחי, היה זה כשנגע לראשונה בזוג שדיים). היו לה שני
עיגולים סימטריים, מושלמים, גודל C80. והיא הייתה די רזה, כך
שנראו אף יותר גדולים ממה שהיו באמת (בנות המין המקנא תמיד
קנאו בה). צבעם היה שחום, וצבע הפטמה היה ורוד-חום (אך את זה
יכול רק לשער בשלב הזה). הפטמות נהגו להזדקר די במהרה - בקור,
בהתרגשות הכי קטנה (ולאו דווקא מינית) וכשמישהו היה שורק (היא
מעולם לא הבינה את פשר התופעה, רק חייכה לעצמה כשמישהו התחיל
לשרוק והייתה מסתכלת מטה, לראות אותם מתקשחים). הם עמדו גאים,
כאילו אומרים לעולם, הביטו. אז הוא הביט. וכך גם כולם -
הביטו.

הם החליפו שמות וגילאים, תחומי עניין שטחיים ובעיקר, החליפו
מבטים מפלרטטים - כי גם הוא היה גבר מושך (אך לצערה ולצער כל
בנות המין המנתח, היא לא יכלה למדוד אותו ע"י מבט). הערב המשיך
לכיוון הדירה שלה. היא הכינה להם קפה והם ניהלו שיחה מנומסת של
כשעה שלמה, קצת יותר עמוקה, על חלומות לעתיד, תאריכי לידה
ותחרות למי יש משפחה יותר דפוקה. בסופה של שיחה לא מעניינת הוא
התקרב אליה ונשק לה, החל להעביר את ידיו על גופה. חלף על ערפה,
צווארה, מתניה, ירכיה וכמובן- על שדיה. היא מיד פתחה את רוכסן
מכנסיו, וביררה מה המצב.  =(בני המין החרמן תמיד חושבים שבנות
המין הרגיש אוהבות את זה בעדינות). הוא פתח את כפתורי חולצתה,
אחד אחד. ניסה לגלות איפוק (שוב, בתור היותו מבן המין המתחמק,
מנסה להרשים את בת המין המתעמתת). חולצתה ירדה, כמו גם חזייתה
ושם החל המבחן האמתי. בהתאם למעשיו, היא יכלה לדעת אם הוא גבר
לצורכי אהבה, או לצרכים מיניים בלבד.(היא לא האמינה שאסור לשכב
בפעם הראשונה אם רוצים למצוא אהבה אמתית. היא האמינה שצריך
לשכב בפעם הראשונה, כדי לגלות אם טמונה בו האהבה שהיא מחפשת
לעצמה).

כשהיא מסתכלת לעצמה בחזה, או נוגעת בו, היא חשה שם את עצמה. כי
מתחת לשכבות השומן הסתמיות האלה (שמסיבה לא מובנת מרגשות את
בני המין האדיש) היא מסתירה את עצמה. שם נמצא כוחה (בתור היותה
אחת מבנות המין המנצל) אותו היא אוגרת ומטפחת, על מנת להשיג כל
דבר שברצונה להשיג; שם נמצא לבה, אשר נשבר כבר פעמיים (בתור
היותה אחת מבנות המין המתמסר) והצליחה לתקן, לאחר שלמדה להקשיב
לו ויותר מזה - לאהוב אותו; שם נמצא אושרה, אשר מחמם אותה
לעתים (בתור היותה אחת מבנות המין המתרפס) והיא דואגת לשמור
עליו לעתות מחסור; שם נמצא כאבה, אשר מתיישב שם, באמצע החזה,
כגוש של מועקה ודמעות ולא עוזב כבר 4 שנים, עד אשר היא תלמד
לאהוב ולקבל גם אותו.

אז אם הוא יראה לפניו את זוג השדיים היפה שלה ואותו בלבד, היא
תבין שהוא עוד גבר למטרות מאוזנות בלבד (היא לא אהבה לעשות את
זה בעמידה). אבל אם הוא יראה שם אותה, ככה, כמו שהיא, מתחת לכל
מעטה המיניות הזה, יראה בתוכה את האהבה, הצער, הכאב, העוצמות
שבה, אותה, ולא ייבהל, הוא גבר להשאיר לצדה (ואולי, אם יצליח
גם לגעת שם בפנים, אולי גם להתאהב בו).

הוא הוריד את עיניו והסתכל על החזה היפהפה שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנחנו לא צוחקים
על השואה, אנחנו
צוחקים עם
השואה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/07 16:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה רובי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה