[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברוש כהן
/
החיים חלק ג'

דנה ויואב החלו להתנשק בלהט, ולהוריד בגדים אחד לשני.
דנה נזכרה פתאום שהיא לא עשתה רגליים בשבוע האחרון, אז החליטה
לבדוק את מצבה בשירותים.
"רגע רגע יואב. אני חייבת פיפי" היא ענתה, ומיהרה לרוץ
לשירותים.
"שניה" יואב תפס בידה "זה יכול לחכות"
"לא. באמת שלא. השלפוחית שלי בסכנת התפוצצות" אמרה דנה והחלה
לרוץ לשירותים.
כשנכנסה היא הריחה ריחות נעימים מכל הנרות והסבונים ששם
בשירותים. סופסוף, דנה חשבה, שירותים עם ריח נורמלי.
היא החלה להתפשט, לבחון את גופה- עד כמה רגליה מוכיחות את
תאורית דארווין.
היא נוכחה לדעת, שאמנם דארווין היה גאון, אבל במקרה הזה הוא
טעה. מצבה היה יחסית בסדר. היא לא נראתה כמו התפתתחות מוקדמת
של האדם מן הקוף.
דנה הורידה מים, כדי שלא יראה חשוד, ומיהרה לחדר השינה שלו.
על המיטה היא ראתה את יואב עירום חלקית, מכוסה בשמיכה.
"שבי לידי" יואב אמר לה.
"בתנאי אחד" אמרה דנה.
"איזה?"
"שתבטיח לי שתצליח לשלוט בזין שלך, ולגרום לו לא לעמוד במשך
רבע שעה. אתה מסוגל?" ענתה דנה, ומיד יואב העלה חיוך.
"כל עוד לא תעשי לי ביד או משהו בסגנון, אז בסדר".
דנה נשכבה לידו, התכסתה בשמיכה, והם החלו להתנשק. לאט לאט היא
גיששה את דרכה אל איבר מינו, מנסה לבדוק אם הוא עומד בהסכם, עד
שלבסוף, כעבור עשר דקות הוא נשבר, והתורן עלה במהירות למעלה.
"לא הצלחת לעמוד בהסכם" דנה ענתה לו וחייכה.
"מה העונש שלי?" שאל יואב.
"תזיין אותי. חזק. בלי רחמים. בלי דאגות. בלי דיבורים" ציוותה
עליו דנה, הורידה את בגדיה, פשטה מעליו את תחתוניו, והם החלו
לשכב.

צלצול פלאפון נשמע
"פאק. הפלאפון שלי" אמרה דנה, הסתכלה בצג הנייד,וראתה את שמה
של דריה מתנוסס עליו. "זאת דריה".
"תעני" ענה יואב.
"הלו. כן. כן. איך ידעת?. אני יודעת. כן, הוא לידי. אנחנו..
יואב? מתי אנחנו באים?. עוד מעט. בסדר. בסדר. אני אדבר איתך.
ביי מתוקה" ענתה דנה וניתקה.
"נו. אז מה היא אמרה?" שאל יואב
"זה היה מתוכנן נכון?" שאלה דנה
"על מה את מדברת?"
"הכל. כל הסקס היה, כל מה שהיה פה הרגע. זה היה מתוכנן. דריה
אמרה לך לעשות את זה, נכון?"
"דנה אני לא יודע על מה את מדברת" ענה יואב.
"יואב, זה בסדר. דריה לא סיפרה לי אבל אני הבנתי בעצמי. ידעתי
את זה על הרגע הראשון שראיתי אותך בפתח הדלת" ענתה דנה
וחייכה.
"את כועסת עלי?" שאל יואב בתקווה לתשובה שלילית.
"לא. להפך, אני מודה לך. גרמת לי להרגיש טוב"
"איך עלית על זה?"
"דבר ראשון, מההכרות המאוד מאוד ארוכה עם דריה, אני יכולה
להגיד שהיא בחיים לא היתה מוותרת על הבית שלה. היא אוהבת אותו
יותר מדי" ענתה דנה.
"אבל היא החליפה בתים"
"תקשיב, ברגע שראיתי את הסבונים בשירותים הבנתי שזאת היא
בוודאות. איך שנכנסתי הביתה הרגשתי אווירת דריה חמימה כזאת.
אין סיכוי שאתה הית מעצב דבר כזה. רשום לך סטודנט על המצח"
ענתה דנה, הוציאה סיגריה והדליקה אותה.
"בכל מקרה. רק שתדעי שזה היה הסקס הכי טוב שלי בשנה, שנתיים
האחרונות"
"וואלה. הלואי והיתי שומעת את בעלי אומר לי את זה" אמרה דנה
בחצי חיוך
"עזבי את בעלך עכשיו. עזבי אותך משטויות. תסיימי ת'סיגריה,
נתלבש, נלך לדריה ואחר כך אני אקח אותך לאנשהו" יואב אמר כשהוא
נשכב על הגב לידה, ומכסה את גופו בשמיכה.
"לאן אתה לוקח אותי?"
"זאת הפתעה"
"עזוב אותי מהפתעות. אני לא בנויה להפתעות"
"אבל את זאת את תאהבי במיוחד"
"יואב. וואלה. אני אפילו לא בטוחה שבאמת קוראים לך ככה"
יואב החל לצחוק. "זה בסדר, בזה לא שיקרנו לך. קוראים לי יואב
שטנצבואים. במקור מחיפה, סטודנט לכלכלה, תואר ראשון, שנה
שלישית. רוצה עוד פרטים, או שזה מספיק?" ענה יואב וחיך לעצמו.
"זה מספיק. לבינתים. רק מה הגיל שלך? כדי שאני לא אצא
פדופילית"
"מה חושבת?" שאל יואב
"אני מעריכה אההה.. נגיד... 26?"
יואב צחק.
"אל תגיד לי שאתה יותר קטן" אמרה דנה
"ממש לא. תעלי קצת"
"28?" דנה ניחשה שוב
"עוד טיפל'ה" ענה יואב
"30?" שאלה שוב
"היום. כן."
"היום?! היום יש לך יומולדת 30?" שאלה דנה בפליאה
"אהה.. כן. תודה על הבלונים" אמר יואב וצחק
"מזל טוב!" אמרה דנה, קפצה עליו והחלה לנשק אותו.
"אם היתי יודע שהיתי מקבל כזאת תגובה לכבוד היומולדת שלי, היתי
מזמין אותך אלי כל שנה"
"סתום את הפה. אני הולכת לתת לך מתנה מיוחדת" אמרה דנה
בתקיפות
"דנה, דריה מחכה. לא נעים לי לאחר"
"על הזין שלי דריה עכשיו. אני רוצה אותך"
"חרמנית. בכלל לא אכפת לך להבריז לדריה".
"אתה- שקט, למה אני לא חייבת לתת טיפול 10,000 לזין שלך" אמרה
דנה, וירדה למטה.
"וואו... דנה.. למרות שאני חרמן בצורה מטורפת, ואין לי מושג
איך בתור גבר אני יכול להגיד לך מילים כאלו עכשיו- תפסיקי"
"שום דבר"
"דנה. באמת. חייבים ללכת ו.. וואוו.. אהה... " יואב החל להאנח
"אמרתי לך לסתום" אמר דנה והמשיכה במלאכתה.
לאחר כמה דקות יואב התחיל לצרוח:"זה מגיע זה מגיע", ודנה החלה
לצחוק בזמן שהוא מבלה באורגזמה מדהימה.
"את מטורפת"
"ואתה חתיך"
שניהם צחקו.
"24" אמרה דנה
"מה 24?"
"זה הגיל האמיתי שלי, 24" ענתה וקמה מהמיטה.
"אני מרגיש פדופיל"
"שתוק אתה כבר" אמרה דנה וקפצה עליו.
פתאום הטלפון התחיל לצלצל.
"זה שלך" אמר יואב
"זאת דריה. פאק" אמרה דנה וענתה "כן דריה. סורי סורי סורי.
נסחפנו את יודעת איך זה... אנחנו מתלבשים ויוצאים אליך מהר. אל
תדאגי, לא לפני שנחליף לך סדינים".



[יואב ודנה יוצאים מהבית והולכים לכיוון הבית של דריה]

"אני קצת מפחד", יואב אמר בעוד הוא מתנשף קלות, "ממה יש לך
לפחד?. הם סידרו לך את זה, אתה כבר מכיר אותם והכל" אמרה דנה.

"מאמי, זה ממש לא זה"
"אז מה זה מאמי?" שאלה דנה, "דריה כרגע נכנסה לדירת הרווקים
שלי. את מבינה שהיא בטח עשתה לי ספונג'ה מטורפת, וגם זו תיהיה
הפעם הראשונה שיהיה לי אוכל במטבח" ענה יואב וחייך.
דנה החלה לצחוק. "מה את צוחקת, הא?", "סתם. אתה אדיוט" היא
ענתה בעוד היא ממשיכה לצחוק, "בוא'נה את לא מכירה אותי
מאמיל'ה. עלי לא צוחקים" ענה במבטא מאפיונרי. "וואלה. דריה
השיגה לי זיון עם מאפיונר. מגניב. תמיד חשבתי לנסות את זה"
ענתה דנה וחייכה אליו.
"אני, אני אהרוג אותך. תזהרי!" אמר יואב, תפס אותה, הצמיד אותה
אליה ונישק אותה.
"אם ככה אתה מגיב שאני מעצבנת אותך, אני אעצבן אותך תמיד" ענתה
דנה והחלה לרוץ לכיון הבית של דריה.
"זונה" צעק יואב, והחל לרוץ אחריה. כשנפגשו בדלת הבית, מתנשפים
ומזיעים, הסתכלו אחד על השני, חייכו, ודנה הגישה את ידה ולחצה
על פעמון הדלת.
דריה פתחה את הדלת, וראתה אותם מותשים ומתנשפים, "אה... אני
מבינה שכן הפרענו לכם באמצע זיון סוער. אתה שומע יניב?, אמרתי
לך שהם הזדיינו".
דנה ויואב ניהיו נבוכים. "מה אתם עומדים? כנסו!. בעצם, מה אני
מזמינה אותך לבית של עצמך?" דריה ענתה וגיכחה.
יואב ודנה נכנסו פנימה, שם יניב כבר ישב ליד השולחן הערוך
בייאוש.
יניב פיהק ואמר:"אז, מה, אני מבין שהצלחנו במשימה", דריה תקעה
בו מרפק ועשתה פרצוף כועס. "זה בסדר. אני יודעת הכל" אמרה דנה
וחייכה אל דריה.
"כן. היא די עלתה על זה לבד. אני רק אישרתי" הדגיש יואב.
"טוב, בואו נאכל" אמרה דריה, וכולם התיישבו סביב השולחן ואכלו.


לאחר שסיימו את ארוחתם יניב ויואב נשארו לדבר בשולחן על המצב
במדינה, והמצב באוניברסיטה, בעוד דריה ודנה התגנבו מן השולחן
לשיחת בנות בחדר השינה של יואב.
"אז אני מבינה שהיה טוב" אמרה דריה כשנכנסו לחדר.
"היה מעולה" ענתה דנה וסגרה את הדלת.
"מ1 עד 10?"
"20. לא. 100. היה, זת'ומרת היו כמה, וכולם היו מעולים" דנה
אמרה וחייכה במבט זדוני.
"שווה הבחור. וואלה, חשבתי לצרף אותו לשלישיה עם יניב, אבל לא
היתי בטוחה. עכשיו כשאת אומרת..."
"אהה דריה!" דנה קטעה אותה "תזהרי ממני. הזין הזה שלי. אני לא
מוותרת עליו".
"בצחוק, יא פוסטמה. נו, אז ספרי לי איך היה. איך הזין שלו?
גדול? עבה?"
"כמו כוכב פורנו הוא מתפקד"
"רצינית? יו... איזה באסה זה ליהיות נשואה"
"כן, הא?. מספרת לי?" דנה ענתה בעצב
"וואי, נכון, שחכתי לגמרי. לא סיפרת לי בכלל על החלאה הזאת"
"עזבי. אני אספר לך יותר מאוחר. אני ממש מאושרת מיואב שלא בא
לי להרוס את זה עכשיו"
"סבבה. אבל את חייבת לי. אני לא אוותר לך" דריה ענתה והפנתה
אליה אצבע מאשימה.
"טוב" אמרה דנה, פתחה את דלת החדר, ויצאה למטבח.
"היי דנה. בדיוק אמרתי ליואב שדריה ואני בדיוק נזוז הביתה.
אנחנו צריכים קצת לסדר את הבית אחרי מה שעוללתם" אמר יניב
וחייך.
"סליחה" ענתה דנה במבט תמים.
"זה בסדר. הכל בשבילך" ענתה דריה, ושניהם הלכו.
"אז מה, מה עושים עכשיו?" שאל יואב
"לא יודעת. תגיד לי אתה" ענתה דנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארבה!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/07 10:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברוש כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה