|
אין מוצא ורואים את הדרך
פסי הרחוב דהויים
שלטים נעקרו ערומה הצומת
דרכים רבות נותרנו אבודים.
קימטנו מצח כיווצנו אישונים
אצבעות הרגליים היו לסולם
כף יד הצילה צל על פנים
רחוק לא ברור הקרוב מטושטש.
פנינו לאחור צעדנו בבטחה
הדרך שם תהיה נהירה ומוכרת
טעות מוכרת אותה נקודה
אין מוצא, אין דרך אחרת.
הבטנו למטה אדמה חרוכה
בצדדים נדו גבעולים יבשים
אבנים בוהקות ספרנו מאה
גל עד, סימן לימים אחרים.
נותרנו קטנים במדבר טעויות
חסרי שלט כיוון קול ומושיע
הבטנו לשמיים תפילה לישועות
ביקשנו סימן, סימן למשיח. |
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.