אסנת אינציגר-אלון / אחרי שהלכת |
המיטה מיותמת
בלעדיך. חסרים הניחוחות
הגבריים, הנחירות
וריח הזיעה שלך.
עכשיו הבגדים נערמים
מאתמול, עם טלפון וספרים.
אני לא ישנה באלכסון,
כדי לא להתרגל לבדידות.
לפעמים מדמיינת
שהינה תצוץ ידך המלטפת
מתוך ערימת הבגדים המכורבלים
ותחבקני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|