זה כמו לפתוח את הדלת לאור
לברוח החוצה לקור,
לשכב על הגב לשעות אחדות
לעצום עיניים קטנות.
הנה שוב מטוס עובר
חוצה את קו האופק לאט,
התפללתי שלא יגמר
ונזכרתי באותו המבט,
כמה אתה יפה כשאתה מנגן
איך תמיד רוצים את מה שאין.
זה כמו לפתוח ידיים לחבק
ולראות אותך צוחק,
לשכב על הגב בשעות חשוכות
להבין משמעויות אחרות.
הנה שוב מטוס עובר
חוצה את קו המים לאט,
התפללתי שיבוא אחר
נתמקד באותו מבט,
הוא יהיה יפה כשהוא ינגן
איך תמיד רוצים את מה שאין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.