הקול עמום מבעד לדלת
שכבות של פחד נערמות,
ישבתי אז להבין מה היא חושבת
מי ידע שמילים כל-כך מכאיבות?
הטירוף חוזר לכאן לפעמים
תופס אותנו לא מוכנים
אוחז בנו עד כדי כאב
מוציא אותנו לא אנושיים.
הכל עמום מבעד לדלת
שכבות שנאה נערמות,
קשר הדם הסתבר כלא נכון
מי ידע שאולי יהיה זה לילה אחרון?
הטירוף חוזר לשם לפעמים
תופס אותם לא מוכנים
אוחז בהם עד כאב
הם מזמן כבר לא אנושיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.