למעדן הזה יש טעם של שעווה,
הדיאטה הזאת גומרת לי את הנשמה.
מתי אוכל לאכול סטייק מבלי לקבל חלחלה?
תמיד נדמה לי שהחסה של השכן יותר ירוקה...

אני לא יודעת מתי כל זה התחיל,
אומרים שזו הפרעת אכילה.
אולי בגיל שלוש עשרה,
כשהבטתי לראשונה על דמותי במראה.

פתאום הראש נראה גדול יותר,
הרגל נראתה קצת שמנה.
המותניים כאילו הכפילו עצמן,
ולא מצאתי יותר את דמותי הרזה.

התחלתי לרוץ במרץ,
מאז לא הפסקתי ליום.
וכפיפות הבטן שהתחילו בעשר,
היום מספרן כבר מיליון.

ורק שומן שומן מסביבי,
אני חיה בין עדר פרות.
ולפעמים נדמה לי שאני חולמת,
שאני אוכלת את אותן בהמות.

הלוואי שהייתי בת שבע,
אז היו לי רגליים דקות.
למרות שנראיתי כמו גזע,
רק בלי פרחים על הראש.

ונמאס לי להקיא כל בוקר,
לעצור את הנשימה.
לפעמים אני מוכנה לוותר,
ולהביט שוב במראה.

אם רק הייתי אוזרת אומץ,
מחליטה להתעמת עם הפחדים,
אולי הייתי יכולה לנשום לרגע,
ולהחליק לתוך הסקיני ג'ינס.

16.4.2007