|
אני מחכה כל לילה
לשיחת טלפון אחת
שתלטף
שתרגיע
שתחזיק אותי קרוב
שתשאר איתי לעד
אני בוכה כל לילה
ובוהה בקירות
בוכה לדמיונות
לא מדברת על הרגשות
אני מלאה במחשבות
מחשבות רעות
שעות
עד שנמאס לי
ואין לי כלום לא מחבקת
לא מספרת
את האמת
נראית חזקה ושעבר לי
יוצאת למסיבה יוצאת לבר
לא מתרכזת
בשום דבר
כלום לא נראה לי
מוכר
רק טעם מר
בפה
זה לא עובר זה מחכה
לי בפינה
אני לא רוצה יותר
ואין מי שיקשיב
גם לא הכוכבים
ואין על מה להלחם
רק לוותר
ולשקר
ולחבר
שירים. |
|
|
"הברקה אחת,
ואנחנו צריכים
לסגוד לו
לעד??"
פודל שוקל
אתאיסטיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.