הנשמה היא נחבאת בעיניים
היא משחקת לבדה.
זה מתפורר לי בין הידיים
תמונות משפחה יתומות על שידה
סבא שלי בוכה כמו ילד
על תקופה שאולי לא הייתה.
זה חולף עם הרוח כמו חומות של תקווה,
כמו זכרון שאולי הוא בדיה.
אמא מציעה קלמנטינה
סבא מציע מיטה
הוא נאנח כאחד שלא ישן יובל
או כאחד שישן ונובל
אני בוחנת הכל בקפידה כאן
סבא כבר לא מסתכל.
(נכתב למגירה ב-28.12.04) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.