בן בירן / תלות |
מתאסף להט זריחתך
עד לכדי גוויעה אחת מושלמת
ומתייסר על מיתרי שתיקתך.
הלא כן ידענו בימינו שניים
למלא גומחות עבר -
בעיסות, פיסות של אושר
ולדמעות קני סוכר.
ועתה, שיגרוני אוחז בי
למשמע הדי זכרונך
כן הבטחת לי אותו הלילה,
בוא וקח אותי איתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|