בלילות של קרירות היא ישבה שם בחדר
בצפיה לתרחיש מסוים,
בלילות של בדידות היא יצאה מהחדר
בהמתנה מזויפת לאותו האדם.
בלילות של חולשה היא שינתה את פניה
ויצאה לאוויר החם,
היא פגשה את ההוא שסחף את רגליה
האחד שהחזיר את זרימת הדם.
בלילות של קרירות היא חזרה אל החדר
ובגופה עוד אותו החלום,
של הלילה החם בו שמרה על הנדר
הלילה שבו תתאהב גם היום.
והיום היא לבד בתחושה של תינוקת
מנסה להבין את הכול,
איך ברגע אחד של חמימות לא פוסקת
היא כל כך מפחדת לגדול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.