|
העיניים נעצמות
וצוללות אל תוך חלום
שאותו לבטח אשכח עם שחר
ויום חדש יצמח
עם ניחוח של קפה
שמעולם לא אהבתי
-לא אביט לאחור-
אל יום האתמול שעבר
שהספיק לשקוע במצולות הזמן
אבל בזיכרון הוא נשאר, הוא נשאר
-לא אביט לאחור-
שלא כמו החלום
זה שאבד שם ועזב
המציאות תשאר לי
-לא אביט לאחור-
טורדנית ומציקה
כל טעות כל תקלה
ואני לא מביטה
-לא אביט לאחור-
למה אני לא זוכרת חלומות? |
|
|
מה המשמעות של
כל זה?
מי הביא אותנו
לכאן ולשם מה?
האם אלוהים כלוא
בצינוק ואוזנינו
ערלות מכדי
לשמוע את זעקות
העזרה שלו?
האם תכלית אחת
לחיי האדם, די
בה כדי להצדיק
את קיומו?
מי הבנזונה שגמר
את כל העוגיות
שהיו במקרר?
חרגול שואל
שאלות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.