מתוך תמונה בצבעים של שחור ולבן,
מביטה החוצה.
מחפשת אותך,
מחפשת אותם,
בין הצבעים ובין כולם.
מסתתרת מעצמי וממך בעיקר,
לא יודעת אם תוכל עוד להביט בעיניי כמו בעבר.
כי אני כבר לא מסוגלת להתקרב לשם,
לא מסוגלת לחשוב כמו פעם.
הכל היה שחור או לבן,
אתה או אף אחד,
ביחד או לבד,
מבט או פחד.
אני כבר לא הייתי באמת,
אני כבר לא הייתי קיימת.
איבדתי את עצמי,
איבדתי את דעתי,
לא הכרתי ולא מכירה את עצמי.
מקווה שיום אחד אתה עוד תבין,
מקווה שיום אחד אני עוד אעיז,
לשכוח אותך ולסלוח לעצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.