ענבר איצקוביץ / שירו של כלב מת |
כאן היו קרציות גרות.
שם קערת המים -
אאלץ לזרוק את כל שאריות האוכל לפח.
לכל מקום שאלך,
אהיה לבדי.
אני והצל השחור שלי
זה שקודם היה לבן ושעיר
וקראו לו בשם
והוא הכיר אותי
וחלק מהבית הזה נקבר
ינבח לעד
יעיר אותנו בלילות
ירדוף את יושבי האדמה הזו.
הייתי בוכה.
הקטן שלי
מת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|