גם כשאני עיגול מושלם
בשבילך זה עדיין לא מספיק עגול
גם כשאני הקו הכי ישר ומשורטט
בשבילך זה עדיין לא מספיק מדויק
נמאס לי להרגיש מטרד
נמאס לי להחניק את הדמעות בגרון
לקמץ אגרוף קטן וילדותי
ולחזור להסתגר בתוך עצמי
כמה שעצוב לי
זה אף פעם לא עצוב כמו שהדברים באים ממך
ואם אני כ"כ שקופה מבחינתך
אז למה מפריע לך מי שאני?
קיבלת את הפרח הכי יפה בשד
ואתה עדיין מתנהג כאילו קיבלת שיח קוצני
כשמורידים אדם למטה
גם כשהוא משתחרר הוא עדיין תקוע באדמה
כל ההישגים שבעולם
לא יקנו את האהבה שלך
אז למה לי בכלל להשתדל?
כשגדלים בתוך ענן אפור
גם כשהענן חולף קשה לראות ברור
כמה שביקשתי והתחננתי
כלום לא יעזור
אני שונאת את עצמי כשאני לידכם
במיוחד לידך
ואיך אפשר לחשוב על אהבה
כשבכל הגוף זורמת לי שנאה
קיבלת את היהלום הכי נוצץ
ובכל זאת אתה בטוח שאני רק חלוק של נחל.
בכל המגירות בגוף שלי
מאוחסנים פירורים
פירורי הלב.
עולם בשלו ממשיך לזרום, לחיות
ולי נשארו רק עוד כמה מגירות בודדות.