אסנת אינציגר-אלון / תפילה |
להיות חזקה ומסועפת
כצמרות העצים
המשחרות לשמיים מחייכים.
אסופה כשרשי העץ
המשתרגים,מתפתלים,נימים נימים.
זורמת כנהר למקום מבטח
בו יש מרגוע ואהבה.
לקום כל בוקר מחדש
ולברך על כל הטוב שבראת.
ולסלוח במקום שאין בו סליחות.
מוקדש לסימונה ברנשטיין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|