שום דבר לא ישנה את העולם
עכשיו כשהוא לא מושלם,
כשכל האנשים מסביב מסוממים או שיכורים.
ואני יושבת מכווצת בפינה, מחכה למנה הבאה,
מחכה לרגע שבו אאזור מספיק אומץ כדי לקחת יותר,
כדי שאלוהים ייקחני מכאן, לי זה די והותר.
למות צעירה, בכך נפשי חושקת,
לברוח מכאן, כך אני רוצה.
כי אין סיבה שאשאר פה סתם, לראות איך חרב העולם.
הספיק לי הזמן הקצר שבו חייתי,
לטעום עולם, לחוות חוויות ולראות שלא תמיד כדאי לעשות שטויות.
המנה הבאה כבר בדרך, הפעם אני לוקחת יותר,
חייבת לקחת, הפעם לא לוותר.
שלום עולם, שלום אנשים, היה כיף לנסות כל מיני דברים.
ועכשיו אעצום את עיני ולא אפקח אותן שוב,
כי זה מה שאני רוצה, לעולם לא לשוב...