New Stage - Go To Main Page

דוד נניק
/
חזרה גנרלית

ושוב יושב שבוי בסבך ליבי
עוצם עיניים ומחכה לכוחו של הזמן,
מפרידים בינינו רק אוטובוס ומטוס
ונחשולים של מים מלוחים כדמעות.
ופרי בטנך מתנת זרעי זעיר בתוך רחמך
והוא אני והוא גם את והוא גם הוא עצמו,
זו רק חזרה גנרלית לקראת ההצגה הגדולה
וזה סיום מופע, הדרן של עלומינו.
דממת מדבר, דממה של חול ואבן
עוטפת אותי כעובר במי שפיר
אני נישא על מרחבים לעבר נוף קדומים
אל עבר העבר הקורא לי להמשיך להיות ילד.
ומחר אפקח עיני ואחוש בך מלטפת
ותינוקנו בי יביט ועיניו יראו בי אב
ואיך אסביר לו שאני הוא רק הילד
היונק משדי הטבע עד שיגיע יום מותי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/4/07 1:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוד נניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה