ביום שבו עזבת פתאום
כל הכוכבים כבו במרום
השמש שקעה בתוך ים של דמעות
החושך בלע את כל התקוות

ואני משוטטת בתוך האפלה
מנסה להגיע לאור שכבה, לאהבה הגדולה
החיים הפכו להיות לילה אפל
אחרי שסוף הסיפור בינינו התחולל

נותרתי אבודה בתוך זיכרונות
שעוברות בליבי כמו סכינים חדות
החושך מחביא בתוכו כל ההיגיון
אין לי מצב רוח, אפילו לא דיכאון

כל המחשבות אבודות בלי תקווה
בלילה הזה אין דקה של שלווה
סכנות שאורבות בחושך כבד
לב מאוהב את הכיוון מאבד

אהבה טהורה הפכה לקללה
עקבותיה אבדו בתוך אפלה
ולי אין מנוח, הסיוט לא פוסק
האור של הבוקר יותר מתרחק

חיים ללא שחר, חיים של אובדן
בלילה הזה אין מקום ואין זמן
ירח מביט בי מבין עננים
וגשם יורד כי המלאכים בוכים

וכך גם עיניי מתמלאות בדמעות
ממלאות את ראשי מחשבות מפחידות
רוצה לנשק את שפתייך האהובות
רוצה לראות מרחוק כבר אורות

אבל בליבי הכל כבר שחור
כבר לא מחכה ליום שתחזור
השמש שקעה וחלפו המון ימים
ולי נגמרו השמחה והחיוכים

הכל נראה כמו לילה שנמשך
והלב השבור לרגע לא נח
היום אני שבורה מאהבה
נלחמת בחושך ואין לי שלווה

נוגעת שוב בפנייך בחלום
ומחכה שיאיר עליי שוב אור היום.