[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירה מודרנית
/
מטריושקה

ביום הולדתה החמישי, קיבלה מאיה מסבתא רוזי בובת מטריושקה.
בהתחלה היא חשבה שזו סתם בובת עץ יפה, אך כשסבתא רוזי פתחה לה
את הבטן, פתאום גילתה בובה נוספת, קצת יותר קטנה, בפנים. מאיה
שמחה שעכשיו יש לה שתי בובות עץ יפות, אך סבתא רוזי פתחה גם את
הבטן של הבובה השנייה, ובתוכה הופיעה בובה נוספת. מאיה תפסה את
הרעיון, ופתחה לכל הבובות את הבטן, עד שהגיעה לבובה הכי קטנטנה
וחמודה, שלה כבר אי אפשר היה לפתוח שום דבר.
מאיה לקחה את אוסף בובות העץ היפות מסבתא רוזי וסידרה אותן על
המדף בחדר שלה, לפי הגודל, כמובן.

מאיה סיפרה לכל החברות שלה בגן העל הבובה המופלאה ש"יולדת" עוד
ועוד בובות, וכל הבנות, ואפילו הבנים שהקשיבו מן הצד, התלהבו
וביקשו ממאיה להביא את הבובה-אימא והבנות שלה לגן. מאיה הייתה
מסוחררת שהצליחה להלהיב כך את הילדים, וביום למחרת הביאה את כל
שבע בובות העץ אשר הפכו לשיחת היום בגן שולה.
ההתרגשות הייתה יוצאת מן הכלל; אפילו הגננת שולה, שהיא בכלל
שולמית, שמחה על הבובה, אשר הזכירה לדבריה בובת מטריושקה ישנה
שקיבלה היא עצמה מסבתה כשהייתה ילדה.

לא הייתה מאושרת ממאיה. כל הילדים הקיפו אותה ונשאו אליה
עיניים בהערצה, מחכים למוצא פיה ומשתוקקים רק לגעת בבובה
הצבעונית.
אך היו כאלה שהיו פחות תמימים: יאיר ניסה לגנוב את המטריושקה
כשמאיה לא ראתה, אך זו תפסה אותו והעיפה לו סטירה לתדהמת השאר.
טלי, עידו ואיריס הבטיחו לה כל מיני הבטחות לממתקים טעימים
וצעצועים מדהימים אם תסכים לתת להם את סדרת הבובות, אפילו רק
בהשאלה ליום אחד, אבל מאיה לא הסכימה לכלום. עד שעידית הציעה
לספר לה סוד, בתמורה למטריושקה.

אם היה משהו שמאיה מאוד-מאוד אהבה, אפילו יותר מבובות עץ מסבתא
רוזי, זה היה סודות. היא קצת היססה, אך לבסוף הסכימה. ועידית
סיפרה לה שאימא שלה בהיריון, ושהיא לא בדיוק יודעת מה זה, אבל
כנראה שזה אומר שבעוד כמה ימים, או שבועות, או חודשים - יהיה
לה אח קטן חדש.
"עכשיו תני לי את הבובות, כמו שהבטחת", אמרה עידית. אבל מאיה
חשבה שזה סוד גרוע מאוד, אז היא הסתובבה וברחה משם, יחד עם
המטריושקה.

כעבור ארבעה חודשים, נולד לעידית אח תינוק. המטריושקה של מאיה
נזנחה מזמן, וכשזו ראתה את ההתעניינות לה זוכה הידיעה על האח
החדש של עידית, זה עשה לה מן לא-נעים כזה בבטן. היא הרגישה איך
הלחיים שלה מאדימות והגבות שלה מתכווצות והעיניים שלה הופכות
לחריצים דקים-דקים, כמו התריסים בסלון שאימא סוגרת בערב, שלא
יכנסו יתושים. זו לא הייתה קינאה, מה פתאום, וזה בכלל לא קשור
לחשק הקטנטן הזה שהתעורר בה, לקלקל לעידית, רק קצת.

אז אחרי הריכוז, כשכולם יצאו לחצר, מאיה ניגשה אל עידית שעמדה
במרכז מעגל הילדים, ליד ארגז החול.
"אחים קטנים זה בכלל לא דבר מעניין", אמרה בהתרסה.
"בטח  שזה דבר מעניין", נעלבה עידית, "אנחנו עכשיו חושבים איזה
שם לתת לו, ובעוד כמה ימים עושים לו ברית מילה. את יודעת מה זה
ברית מילה?"
"בטח שאני יודעת!", התרגזה מאיה, שלא היה לה שמץ של מושג מה
זה. "וזה בכלל לא מעניין, זה סתם שטויות, בובת מטריושקה שנפתחת
להרבה בובות קטנות זה הרבה יותר מעניין. האח הקטן שלך יכול
לעשות את זה?"
"לא, בעצם, אני לא יודעת", היססה עידית, שהילדים תלו בה מבטים
סקרניים.
"אה, את רואה, אמרתי שאח שלך סתם משעמם", אמרה מאיה בלגלוג.
"הוא לא משעמם!", עידית הרגישה איך הדמעות מטפסות לה בגרון.
"וחוץ מזה, אח שלי בכלל יצא לאימא שלי מהבטן, אז בטוח שאפשר
לפתוח גם לו את הבטן ולהוציא עוד אח קטן."
"טוב, אז תוכיחי", מאיה שילבה את ידיה על חזה, נהנית מהעניין
וההתלחששויות שהצליחה לעורר בקרב הילדים.
"בסדר, אני אוכיח", אמרה עידית והלכה אל אימא שלה, שחיכתה לה
בשער הגן לקחת אותה הביתה.

עוד באותו ערב קיבלו הוריה של מאיה טלפון נזעם מההורים של
עידית, שתפסו אותה מנסה לפתוח לתינוק את הבטן עם סכין מטבח.
ההורים של מאיה היו המומים ומבולבלים. הם החרימו לביתם את כל
בובות העץ היפות, צעקו עליה וגם קצת הרביצו לה. למחרת הם
הכריחו אותה להתנצל בפני עידית, ועידית המבוהלת קיבלה את
ההתנצלות, אך ליתר ביטחון שמרה ממאיה מרחק במשך כל השבועיים
הבאים.

ביום הולדתה השישי, קיבלה מאיה מסבתא רוזי אקדח צעצוע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
".... ואז
האוטובוס נפל
עליי.
שוב."

-הבאסיסט המת של
מטאליקה.
ראיון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/6/07 13:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה מודרנית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה