עץ גבוה, תמיר ורם,
שתול על פלגי מים.
ושורשיו עמוק, אוחזים ברגבי האדמה.
מעיין קסמים,
ילדים קטנים באים ומשחקים,
על ענפיו כבר תלו נדנדה.

פעם פה ופעם שם
פעם פה ופעם שם

ובאות החיות ובאים החיים.
מתרפקים על צלו,
את ריח פירותיו נושמים.
ממשיכים במסע הארוך.

פעם פה ופעם שם
פעם פה ופעם שם

ואת ועינייך הירוקות,
רגליך שתולות על פלגים.
ולבך העמוק אוחז ונאחז.
מעיין קסמים,
באים ומשחקים.
גופך כמו נדנדה.

פעם פה ופעם שם
פעם פה ופעם שם

וגם אני בא להתרפק לפעמים,
ליהנות מגופך הרך.
לנשום את ריח פירותיך.
נסחף אל המסע הארוך, בעקבותיך.

פעם פה ופעם שם
פעם פה ופעם שם