|
לא עמדתי בפיתוי
כשאותך ראיתי ממול
זוהרת ויפה
מחייכת אל מול
שקיעת החמה
לא עמדתי בפיתוי
למרות הסיכון
למרות האיסור
חייכתי אלייך
את העפת מבט
את עינייך הורדת לאט
ידעתי - זו את
הבנתי עד כמה זה חזק
לא עמדתי בפיתוי
נעצרתי לידך
הרחתי את ניחוחות גופך
את מבטי מיקדתי בעינייך
ידעתי -
אני רוצה להיות בין שדייך
ללטף את מתנייך
ללקק את ירכייך
לא עמדתי בפיתוי
את המשכת בדרכך
אל מול השמש הגדולה
השוקעת לאטה
ועמה -
הפנטזיה הגדולה. |
|
|
החיים הם כמו
פסטה פנה -
קצרים וחלולים.
חניבעל לקטר,
סליבסטר 1986 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.