היא מסתכלת מסביב ורואה ים
שלא ראתה מעולם
היא מסתכלת מסביב ומבינה
שלא הייתה פה אף פעם
היא צועדת לבד על השביל הארוך
בלי מפה הסוף נראה כל כך רחוק
היא מרגישה עצב ובדידות
אבל לא מפסיקה לצחוק
מאושרת מבחוץ, מתייסרת מבפנים
היא מחייכת תמיד, אומרת שהכל טוב
היא תמיד עם כולם אבל מרגישה לבד
היא אומרת לעצמה, אותי אי אפשר לאהוב
הולכת בתוך שלוש מאות איש
ועדיין מרגישה היחידה
היא הלכה לאיבוד ולא אכפת לאיש
והיא יודעת שמבפנים היא כבר אבודה
כולם שואלים אותה איך שהיא תמיד שמחה
כולם אומרים לה שאושר זה נכות
כולם צוחקים עלייה, מתעלמים
כולם פוגעים בה, בטעות
מאושרת מבחוץ, מתייסרת מבפנים
היא מחייכת תמיד, אומרת שהכל טוב
היא תמיד עם כולם אבל מרגישה לבד
היא אומרת לעצמה, אותי אי אפשר לאהוב
היא הולכת על שפת הים
ולפתע, מופיעה אדם זר והיא מעט נבוכה
היא מחייכת אליו חיוך רחב כהרגלה
והוא שואל למה היא כל כך בוכה
בשבילך |
