2006

הצילום הגרוע...
נתנו נושא- מקום בטוח/מוגן.
היה גרוע, היה צריך להפליץ ולהיות פלצנית, זה לא תחביב שלי אבל עם עזרה
מההורים הפלצנים והחברות הפלצניות הגעתי למשו :)
24/12/2006
דף עמדה:        

1. הכותרת שבחרתי לעבודה היא "אשליה". בחרתי בכותרת זו כי העבודה מציגה כאשליה
את הביטחון או ההגנה שבני האדם מחפשים במסגרות בהם הם נמצאים, ובעצם מנפצת את
האשליה הזאת.
2.
3. איך הגעתי לנושא? חיפשתי מה זה מקום בטוח בשבילי, ולא הצלחתי למצוא, אבל
התייחסתי לזה שלרוב אנשים מרגישים בטוחים כשהם נמצאים במסגרת (בית-ספר, עבודה,
מדינה, תנועה, משפחה, חברים, עולם וכל מסגרת אחרת). אך בעצם כל מסגרת כזאת היא
אשליה. היא יוצרת אפקט של בועה, והרבה פעמים הדברים שפוגעים בנו מצויים בתוך
המסגרות האלו. בנוסף לכך, המסגרות האלה אינן עמידות, וכל רגע עלולות להתנפץ
ע"י גורמים חיצוניים או פנימיים. הן מונעות מהאדם להתמודד, גורמות לו להיות
תלוי בהן  וע"י כך מחלישות אותו.

4. תיאור העבודה: ציור רישום בגודל של 60X50 בו מצויר בפינה השמאלית התחתונה
אדם עירום מגן על ראשו. לכיוונו באים מכיוון הפינה הימנית העליונה  דברים
סמליים לדברים אחרים הפוגעים בבני אדם בצורה זו או אחרת. היד עם הסיגריה מסמלת
את כל הסמים והדברים הכימיים שאנו מכניסים לגופנו ופוגעים בנו מבחינה
בריאותית, היד עם הכסף מסמלת את הממון ורדיפת הבצע, מלאך המוות מסמל את המוות
ואת הסכנה הזו שרובצת בכל מקום, המכונית מסמלת את כל המכונות והתאונות, היד
שעושה אצבע משולשת מסמלת את הפגיעה המילולית והרגשית, העלבות, הקוץ מסמל את
הגורמים בטבע שפוגעים בנו וגם את הדברים הקטנים שפוגעים בנו, גם אם הם הכי
קטנים.הציור ממוסגר במסגרת אדומה המסמלת את המסגרות הנ"ל. זכוכית ה"מגנה" על
הציור אך יש בה סדק המייצג את  האפשרות של התנפצות המסגרת ואת החדירה של
גורמים רעים אל תוך המסגרת של "המרחב המוגן".

5. האמצעים האמנותיים בהם בחרתי להשתמש בעבודתי כדי להעביר את המסר  הם הצבע
והחומר: הצבע האדום מסמל את הגבולות/ מסגרות שאנו סוגרים את עצמנו בהם כדי
כביכול להגן על עצמנו (קווים אדומים). במסגרת בחרתי להשתמש בעץ צבוע שמסמל את
הדבר הטבעי (האדם) שמסתתר מאחורי הגבולות/ מסגרות השונות שמיוצגות ע"י הצבע
האדום.


6. בחרתי לתלות את העבודה בגובה העיניים כדי שהצופה ירגיש הזדהות ואמפתיה כלפי
הדמות בציור ולא יהיה אדיש למוצג בתמונה שמשקף את החולי בחברה.

7. בחרתי בטכניקת הרישום כיוון שזו הטכניקה בה אני מרגישה בטוחה והמהווה את
ה"מקום הבטוח" עבורי בתחום האמנות. ברישום מתמקדים בפרטים, ולא רציתי שצבע
יסיח את דעת הצופה מן הפרטים בתמונה. סיבה נוספת היא שלו הייתי עושה את הציור
בצבע, זה היה מפחית מהדגש על המסגרת האדומה.
המצע הוא בריסטול משום שבריסטול הוא "כאילו" קשיח אך בעצם זו לא בעיה לקרוע
אותו, כלומר גם הוא מהווה "אשליה" של משהו חזק.