[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פולי בי
/
התחנה האחרונה

הרכבת השאירה אותי בתחנה הטרום-האחרונה.
החלטתי שאת הדרך עד לתחנה האחרונה אני אעשה ברגל, אולי אפגוש
מישהו נחמד בדרך.
לא פגשתי מישהו נחמד בדרך.
פגשתי בפחדים, בהרס, ברוע לב ובגעגועים.
הקמנו לעצמנו קומונה ואת הדרך המשכנו יחד, כשהגענו לתחנה
האחרונה כולם קפצו מאחרי הגדר.
נשארתי אחרונה לפני הגדר, נשארתי שם, נשארתי בפתח לתחנה
האחרונה.
עמדתי על הגבול שבין החיים למוות והרגשתי מתה נפשית וחיה
פיזית, זאת הרגשה נעימה, הרגשה משוחררת, אתה זז בלי לזוז, מדבר
בלי לדבר, חושב בלי לחשוב יותר מידי.
"גופי ברשות עצמי", כנראה שלא.
כנראה שהנפש שלי מתה מידי בשביל להחליט לבדה לאן ללכת. האהבה
היופי והאופטימיות קברו את רגליי בפתח לתחנה האחרונה, ושם
נשארתי, ושם אני חיה עד עצם היום הזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היי, מישהו שומע
אותי?
הלו?
זה שרות זה?
זה שרות צבאי
מחורבן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/6/07 5:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פולי בי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה