"לאן זה תלכי, אחותי יפתי?
לאן זה תלכי, אחותי חמדתי?"
-"לחברתי הטובה אלך ואהיה לה לעזר
בחברתי לא תרגיש היא - חסר"

"מאין זה תבואי, בתי בתי?
מאין זה תבואי, אהה ילדתי?"
-"חזרתי מאהוב לבי המדוכא
לבי דואב עליי - עתה"

ימים ולילות על עורפם נשפו
ורגשות השניים - לא חלפו
הם נפרדו ברגשות מעורבים
כשהעתיד לא ברור וחושיהם - מעורפלים

כשהגיעה אליו בבוקר ההוא
בחדר המגורים יחדיו שהו
לפתע, שלוש יריות אקדח נשמעו
ונשמותיהם - השמיימה עלו.

גופותיהם על הרצפה שרועות היו
וכך לפחות שעתיים שכבו
עיניים פקוחות, שלולית אדומה
שערה גולש, רגלו על ידה

הכל הפך שחור ומנוכר
ולי נשארו זכרונות העבר
וישדעתי ששיקרת לי, אחותי יפתי
כן, ידעתי שישקרת לי, אחותי חמדתי

בדמי-ימייך נקטפת, יפתי
ולא הקשבת לדבריי שלי
הותרת אותי בוכה וכואבת
עצבנית, אך זוכרת ואוהבת

מתבוננת למעלה בשמיים הקודרים
מתבוננת בים הכחול ובגלים
ורואה אותך, צוחקת ויפה
עם פנים מרהיבות, אחותי-נסיכה.

על מקרה הרצח וההתאבדות של ענת אלימלך ז"ל ובן זוגה לחיים.