[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפעמים כשהיא הרגישה אבודה, היא הייתה יוצאת אל הרחוב, והייתה
מסתובבת בין האנשים.
זה נתן לה שמן לשכוח מהעולם האישי שלה. היא הייתה הולכת
ומתבוננת באנשים , מנסה לנחש על מה הם חושבים, במה הם עוסקים,
סביב איזה ציר מסתובבים החיים שלה?
אך בכל מקרה הרגישה בודדה ,ובערב הייתה שבה לביתה, מגיפה את
הטריסים
שותה איזה יין זול ומנסה להרדם.
היא הכי שנאה את הלילות הבודדים והקרים של חייה .ושוב אותה
תמונה יוצאת לרחוב ושוב חוזרת לביתה.
וביום אחד כשהרגישה הכי בודדה ולא היה לה מפלט לברוח אליו היא
יצאה אל הרחוב והתהלכה בין אנשים עד שהתנגשה בו.
ולמרות שזו הייתה אחת ההתנגשויות הרבות באנשים כתף נוגעת בכתף,
משהו גרם לה לעצור ולהסתובב.
ובתוך עייניה השתכפו שתי עיניים גדולות, בוחנות. וכך היא עמדה
מולו והוא מולה. אנשים המשיכו ללכת כלא מבחינים במתרחש.
היא לא ידעה כמה זמן היא עמדה כך, אך זה נראה לה נצח.
הוא ניגש אליה אחז בידה והתחיל להוביל אותה. היא לא התנגדה היא
ידעה שכך זה אמור להיות.
הם הלכו בשקט יד ביד עד למסעדה קטנה במעלה הרחוב.
היא דיברה איתו שעות, מספרת על עצמה על חייה כאילו הכירה אותו
שנים. גלים התנפצו על המזח השמש שקעה אבל היא ראתה רק אותו.
רק אותו רצתה, רצתה להפריח את עצבות עיניו. ומשם לקחה אותו אל
ביתה. היא אהבה אותו והוא אותה כמו שלא אהבה אף פעם.
שניהם נרדמו היחד והוא חיבק אותה, ושמר עליה בשנתה.
בוקר למוחורת כאשר פקחה את עינייה הוא לא היה לצידה, צד מיטתו
היה קר וריחו נמוג מהסדינים, לא היה לו זכר.
בערב יצאה אל הרחוב מחפשת את עיניו בין האנשים. לפעמים הייתה
מרגישה מבט עצוב בוחן אותה מחמם את גבה. אך כשהסתובבה הוא לא
עמד שם. וכך היא המשיכה, אך הפעם הייתה יוצאת במטרה למצוא אותו
והזמן עבר וכך גם זיכרון עיניו.
יום אחד כשישבה אצל חברה ודיברה על החיים, עיתון ישן מלפני שנה
הסב את מבטה, לעמוד הראשון אל כותרת גדולה של קטל בדרכים.
ועליו שתי עיניים גדולות מביטות בה
וזו הפעם הראשונה שהיא ראתה אותו מחייך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ת.נ.צ.ב.ה
חבר









אנתרופולוג
קליני
נזכר ונשבר


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/6/07 5:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אולגה דורפמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה