חן שגב / מהלך בקור |
שנושרים מליבי.
דם שניקז,
בעמקי נשמתי.
שוקע בהילת השאול,
מהלך לי בקור,
מחליף מסכות
ורוקד בלילות.
מחפש אהבה,
ריגוש חדש,
או משהו פשוט
שיקח אותי אליו.
צפייה לדמות נכזבת,
שעם השקיעה תעלם
מרטיב את הכר,
מדבר עם עצמי.
קח אותי
לתוך הכאוס הנצחי,
קח אותי
לרבדים של עצמי.
אל תשאיר אותי לבד,
להלך בקור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|