אוף! אני מרגיש כאילו אני לכוד במשאית
תקוע בירידה בלי בלמים ותופס תאוצה,
מגלה משמאל ומימין צוק ונפילה גבוהה...
ואני מתקרב במהירות לעקומה, עקומה חדה.
עוד מעט אני אפול ואצנח מטה מטה ולרגע,
אבל רק לרגע, יחלפו חיי לנגד עיניי,
חיים מלאים בכלום חוץ מסבל וייסורים,
ויסתכמו בגופה מרוסקת למטה על האבנים.
כי ככה אני מרגיש לפעמים כברכבת הרים,
עליות חדות ומלא פיתולים וירידות חדות
עוד יותר, תמיד יורדים ממנה עם בחילות והרגשה
רעה, אבל למרות הכל ברגע שנרד נעלה עליו
שוב כי החיים ממשיכים,
בלית ברירה... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.