קמתי הבוקר במצב רוח מצחיק,
לעשות מעשים שנעשים בעשייה שטותית.

צחצחתי שיני במברשתו של אחר,
ואז תחבתי אותה לתוך בור הניקוז של ישבני הנוחר.
החזרתי אותה בעדינות מפתיעה,
הישר ובחזרה,
למקומה שלה.

דילגתי בזדון כשידיי על מותניי, אל חדר הוריי.
ושם ראיתי שהם ישנים,
שנת ישרים,
הם ישנים.
ולמרות שהוריי מתוקים,
כל כך מתוקים הם,
אעשה מעשה שיעשה,
בעשייה אומנותית!
אפזר אבקת אפיה על שמיכתם,
אתבלן כמו שנראה,
לפי הטעם.
את ידיי אבי אלפף סביב מותניי אימי,
ואז אפעיל את תנור הגז שבמטבח,
ולפני שאצא מביתי,
גפרור אדליק,
האח!

אדלג לי בזדון אל תחנת האוטובוס הקרובה,
ושם אראה זקנה חביבה,
מחייכת היא קלות כשרואה את תכול עייני,
אך קשישה היא כבר מלראות את קוטר אישוניי.
אומר לה שלום,
ולא אשמע התשובה,
אומר שוב ושוב,
ולא אשמע,
עד שתפער את פיה.
ואז קח את תותבתה הירוקה וארסקה על המדרכה בחיוך מעושה.

ולבסוף,
כדי לסגור את היום,
אחפש לי ילד יתום.
והנה אחד שמסתכל על הקרקע,
בוהה בחיפושית שחורה וחמודה.
אקח החיפושית ואוודא שעיניו מסתכלות הן עליי,
לפני שאת החיפושית אמעך בשיני.
ורק כדי לסתום את פיו הבוכה,
אשסה בו כלב ענק.  

לפעמים, שולט השטן בתחושותיי,
איזה כיף לי,
ורק לי.