הן לא מכאיבות
הן צודקות
מפנות את תשומת לבי לרעש
אטמתי אוזניים ובחרתי לישון
לא לשמוע
לא לראות
שנה אחת לפחות
השורות לא ברורות
לא הן ולא כוונתן
אך אני עוד איתן
ממשיכה בדרכן
קוראת בשקיקה
כל אות בכל שורה
הן צודקות
מפנות את תשומת לבי לגעש
וזה הגעש
שמדליק את הרעש
מכאיב ומקל
בלבי הפועם
הכאב כבר דומם
במקומו ההכרה
חוזרת ומאירה
שאני לא כאן
פתאום זוכרת
פתאום רואה
בין השורות ובין השירים
פתאום כותבת
ושוב מסבירה
בין השורות ובין השירים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|