היא צועדת בשביל עפר
לאופק מתוק בצבע ורוד
שלוחש לה לרוץ אליו
היא שרה שירים כדי לחייך
והעננים מתחלפים
בשמש, כזו של בוקר
בהמשך הדרך ישנה שתיקה
והעתיד השמח נקלע ברשת
שחורה עם חורים
ככה כל הזכרונות מתעופפים
פורשים כנפיים
היא צועדת בשביל עפר
ההווה נראה כמו זהב שחור
שמתפתל לו בין שביל לשביל
היא עוצרת בנקודה
שדה גדול, שמיים כחולים
והיא קשובה למחשבות שלה
בהמשך הדרך ישנה שתיקה
והעתיד השמח נקלע ברשת
שחורה עם חורים
ככה כל הזכרונות מתעופפים
פורשים כנפיים
זו מישהי מיוחדת
שנשכבת פה על אדמה רטובה
מתמזגת עם האוויר
והמחשבות עולות למעלה
ורק הרגש נשאר דומם
כל זכרונותיה מתעופפים
בדרך לפרוש כנפיים. |
