הייתי איש ישר, שומר חוק ומסר
הלכתי כמו פלס בדרכים, ולא הקשבתי לעצת רשעים
אמרתי: "יושב המרומים אוהב צדיקים"
את כל מה ששנוא עליי, אני לא אעז לעשות לרעיי
אבל אין מזומנים, קורי עכביש בכיסים

אז הרמתי את עיניי, מהמקום שבו עמדו רגליי
וראיתי שליטים, מושחתים בוזזים
אמרתי לעצמי: "אולי הטעות היא בי?"
חפיף מוסר והגינות, יחי הרשע, הפשע והשחיתות

הייתי איש אוהב, הולך עפ"י רצון הלב
ציד קטן של אהבה, מחייך אל הסביבה
מחפש עיני אישה, ומשנה תמיד גישה
לא חשוב עמדה או כח, אני זה גוף זה לב וזה מח
אבל משהו בי לא שקט, היצר מבפנים בועט

אז הרמתי את מבטי, למובילי מדינתי
וראיתי מכובדים, מטרידים אנסים
אמרתי לעצמי: "מה הולך, מה נסגר איתי?"
מדרכי הלב נמאס, תקשיב לזין לך תהיה אנס

ועכשיו אני בן-זונה, אני משתין בקשת על השכונה
והלב שלי קריר, לא פגיע לא חדיר
המחשבות בראש לא מחייכות, כל העולם הוא בצע כסף וזונות
אבל ככה אני מכובד, והשתדרג לי המעמד
ציר הרשע מסובב, אבל הלב שלי נשאר רעב

ומרוב כל הרעב, גיליתי שלא כל הנוצץ זהב
שמיים שהיו כחולים, התכסו בעננים שחורים
צעקתי לאלוהים: "אני מוקף ברשעים"
רוצה לחזור אל המקור, הלב שלי קופא מקור
אני חוזר מהר לחיוכים, חפיף הכח והמזומנים

והאל מעל יושב, והוא רואה הכל ומחשב
יש אנשים ששכחו, וטעו והתבלבלו
אבל ענן שחור, הוא שליליות זמנית שתעבור
השמיים הכחולים לנצח נשארים