אם אדם אוהב עטים,
סימן שהוא אוהב לכתוב.
ואם אדם רודף שמלות,
רודפות אותו שמועות.
וכשאני אומר דבר נכון,
מתלחשים עליי, הוא משוגע.
ולמה זה אדם לבד?
אומרים שאין לו אהבה.
חברים תמיד ישנם,
אפילו שצריך.
האישה נמצאת אי שם,
גם אם לא רוצים.
ולמה זה אני נוסע
ולא נמצא בשום מקום?
וחלומות שלא מרפים,
גורמים לי לא לישון.
וכך עובר לו יום ומתערבל בלילה.
ומי אמר שבין השחור ללבן נמצא אפור.
מנסה להסתדר יוצא ששר לך.
והיא בינתיים משוטטת ברחובות.
אם אדם כותב שירים,
סימן שלא רוצה לכאוב.
אם כואב אז מוותרים,
אך למה לעזוב.
אני רואה את מפחדת
וגם אני פה מדמם.
וכל מה שאת מבקשת,
אני כבר לא יכול לתת.
וכך עובר לו יום ומערבל עוד לילה.
ומי אמר שמשחור לבן יוצא אפור.
מנסה להסתדר, אבל יוצא ששר לך
והיא בינתיים משוטטת ברחובות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.