פקידת בנק יושבת בדלפק. איתה יושב לקוח (ניצב).
לבד בתור ממתין לפקידה שודד בנק. השודד לבוש מעיל ארוך, כובע
גרב לראשו (כך שרואים רק את העיניים והפה) ואקדח בידו. הוא
מסתכל על השעון. נראה עצבני ומחכה לתורו. הברכיים שלו נעות
בעצבניות.

אחרי חצי דקה של המתנה הלקוח עוזב.

הפקידה: הבא בתור!!!
שודד (ניגש אליה): תביאי לי את כל הכסף עכשיו!!!
פקידה: (לא מסתכלת לכיוונו אלא על הניירות שעל שולחנה ונשארת
אדישה) עוד רגע בבקשה, אדוני. אני תכף מתפנה אליך.
שודד: (קצת בשוק אבל נעתר) טוב...
פקידה: עוד שניה... רגע... רגע... (ממתינה עוד 5 שניות)...
ו... (השודד רוכן שוב לכיוון הדלפק, עושה רושם שהפקידה מסיימת,
אבל היא שוב חוזרת לניירות)... רגע... ו... זהו... כן (סוף סוף
פונה אליו). מה אפשר לעזור?
שודד: זה שוד! תני לי את כל הכסף.
פקידה: כמה בדיוק אתה רוצה?
שודד: (צועק בעצבנות)... כמה שיש לך.
פקידה: אדוני. אני מבקשת. זה בנק מכובד. בבקשה תנמיך את הקול.
שודד (עצבני אבל במבוכה): ...סליחה.
פקידה: אתה רוצה גם את המטבעות או רק את השטרות?
שודד: את הכל.
פקידה: כי מנסיוני, המטבעות יכבידו עליך מאוד. זה כבד ולא נוח
והשקית עלולה להיקרע.
שודד: אז תני לי רק את השטרות.
פקידה: (חוזרת אחריו) רק את השטרות... הבאת שקית?
שודד: (שוב במבוכה) אה.. .אה... תני לי את מה שיש. אני אדחוף
את הכל לכיס.
פקידה: רק רגע... (מוציאה שקית עם אוכל מהתיק. מוציאה את תכולת
השקית - אשל, קופסה עם ירקות וקרקרים) בוא תעזור לי...
שודד: אה... תודה. (פותח את השקית ומאפשר לפקידה להכניס את
הכסף)

(פתאום מגיחה אישה יקית לתוך התור)
יקית: סליחה, אדוני, אבל הייתי פה קודם.
שודד (מסתובב אליה): מה זאת אומרת? חיכיתי בתור. כמו כולם.
יקית: כן. אבל אמרתי לבחור שהיה לפניך שאני אחריו והלכתי
לרגע.
שודד: כן. אבל את לא רואה שאני באמצע פעולה?
יקית: אדוני. זו הרי ממש חוצפה. אני אומרת לך שהייתי פה לפניך
וחוץ מזה הפעולה שלי ממש קצרה.
שודד: אני חוצפה? היית פה לפני איזה שעה, שמרת מקום, בינתיים
נעלמת ואת חושבת שתוכלי להיכנס לפניי. (פאוזה... אומר קצת
לעצמו) ואת עוד קוראת לי חוצפן!!
(פונה לפקידה) את מבינה איזה אנשים יש במדינה הזאת?
פקידה: אדוני!
שודד: מה?
פקידה: אתה מעכב את התור.
שודד: אבל... טוב.
פקידה: אתה מעוניין גם בהמחאות נוסעים או שאתה רוצה רק את
המזומן?
שודד (חושב): ההמחאות האלו... זה שווה משהו?
פקידה: הם שוות הרבה כסף, אבל יותר קל לאתר אותך אם תשתמש
בהן.
שודד: אממ... אז לא.
פקידה: אפשר להציע משהו?
שודד: בבקשה.
פקידה: האשה הנחמדה שניסתה להידחף לפניך היא גברת ורטהיימר.
מהורטהיימרים המפורסמים. (היא משתהה טיפה ואומרת קצת בלחש) היא
מפקידה סכומים גדולים של כסף.
שודד: אה... אה... טוב.
פקידה: גברת ורטהיימר?
(היקית עוקפת את השודד. מסתובבת אליו וצוחקת עליו בציניות. הוא
מחזיר לה צחוק של נעלב).
פקידה: מה שלומך?
יקית: בסדר. את יודעת. קצת כאבים בגב ובאגן אבל בורייך השם.
(היקית מפקידה את הכסף ולוקחת את הזמן כדי לשאול את הפקידה על
שער הדולר ועל הריבית של תוכנית החיסכון החדשה של הבנק עד שהיא
מסיימת והולכת. כל הזמן הזה השודד מחכה בעצבים מאחוריה).
פקידה: תודה... הבא בתור! (השודד ניגש שוב) כן... מה אפשר
לעזור?
שודד: זה אני.
פקידה: תזכיר לי שוב מה רצית?
(השודד מראה לה את הנשק והשקית)
פקידה: אה נכון. השוד. בבקשה... הכסף שרצית (נותנת לו את השקית
עם הכסף) כולל הכסף של גברת ורטהיימר. זהו. תגיד יש לך חשבון
אצלנו?
שודד: לא. בבנק אחר.
פקידה: אם תרצה, הבנק שלנו מציע למי שפותח חשבון הנחה מעמלות
לחצי שנה, אי תשלום דמי ניהול, ריביות טובות בקופות אג"ח
שקליות ודיסק און קי 256 מגהבייט זיכרון מתנה חינם אין כסף.
שודד: באמת?
פקידה: כן.
שודד (חושב): אם ככה אני מעוניין.
(הפקידה מוציאה טפסים)
פקידה: תמלא פה את הפרטים ותחתום רק פה ופה (השודד ממלא את
הפרטים). יש לך מה להפקיד?
שודד : (חושב) את יודעת מה? (מגיש לה את הכסף בשקית) יש לי.
פקידה: הו הא... לקוח טוב. (מוציאה את הכסף מהשקית) אה מצויין.
שקית. בדיוק אני מחפשת שקית לאוכל שלי... טוב זהו. שמחתי לעזור
לך.
שודד: תודה רבה לך, על שירות באמת מצויין.
פקידה: על לא דבר. ותזכור... אצלנו בבנק השירות זה הכל!!!
(השודד יוצא) הבא בתור!