חובש את מסיכת הברזל, פני פוקר, אדיש כלפי חוץ
רוח הקרב שוררת בהם ורק אני נשארתי בחוץ
כנראה אין לי את מה שנחוץ, מעדיף קצת שקט נפשי
יושב מסובב את העט משחק ''אמת או חובה'' עם עצמי
והחובה שלי היא להוציא את האמת בכל עת
עם כל הכאב סביבה גם אם היא קשה משאת
אז מתיישב וכותב,מנסה להדק קשרים רופפים
בין קירות עבים שמסתירים סודות גדולים
על אנשים גדולים ועמידים שחיים כאן
וכשהם עוברים אנו עומדים ומצדיעים
מוכנים לשפוך דם למענם
שקט צורם באוזניים ורק המתים צוחקים כאן
כי אלה שהצליחו לשרוד כבר לא יצחקו לעולם
לחישות רמות, שמועות רצות, מרד בגיטאות
וכל היתקלות עם המפלצות רק מובילה למשרפות
שלדי אדם גוויות מהלכות מובלות היישר לטבח
והזוועות שעברו נקברות איתם לנצח
שש שנים למעלה משישה מיליון יהודים
שישה מספרים צרובים על היד לכל החיים
אכן השטן ברא את הנאצים
ואנו עומדים וזוכרים, בוכים וזוכרים
מטס ראווה מעל אושוויץ בחיים לא ניפול ונוותר
לעולם לא...לעולם לא יותר...