קובי יהב / על עובי הגרביים |
ואת אומרת,
זה מוזר יש אוויר במים,
ומשתדלת,
רק כשאפשר לעצום עיניים.
ועוד מעט אני מוכרח להסתכל קדימה,
עמוק בפנים עד לצוואר
איך לא ראיתי אותי נגמר.
ואת אומרת,
זה יעבור אחרי יום או יומיים,
ומפתחת שיחה על קור
על עובי הגרביים.
ועוד מעת אני מוכרח,
מוכרח להתגעגע
לכל מה שאין עכשיו
ובעבור כל מה שייגמר.
ואת אומרת,
בוא נלך לישון
הבטן מתהפכת לי.
את אומרת
בוא
נלך לישון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|